מאמר זה דן בחוק העזר החדש בישראל המכוון להריסת מבנים מסוכנים, הסיבות לביצועו והשפעתו הפוטנציאלית על ענפי הבנייה והנדל"ן בארץ.
מבוא: חוק עזר חדש לישראל בטוחה יותר?
ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם סוגיית המבנים המסוכנים המהווים איום על ביטחון הציבור. מבנים אלו, לרוב כתוצאה מבנייה לקויה או הזנחה, עלולים לגרום נזק חמור לתושבים ולעוברי אורח. כדי לטפל בבעיה זו, ממשלת ישראל הטמיעה חוק עזר חדש המאפשר הריסת מבנים מסוג זה. בעוד שההחלטה התקבלה בתגובות מעורבות, מומחים רבים מסכימים כי מדובר בצעד חשוב ליצירת עתיד בטוח יותר למדינה.
חוק העזר החדש, שהתקבל בשנת 2022, מספק הנחיות לזיהוי והריסת מבנים שנחשבים לא בטוחים. לפי החוק, עיריות מקומיות יהיו אחראיות לקבוע אילו מבנים עומדים בקריטריונים להריסה, בהתבסס על גורמים כמו גיל ומצב המבנה וכן קרבתו למבנים אחרים. לאחר זיהוי מבנה כסכנה לשלום הציבור, תהיה העירייה מוסמכת להורות על הריסתו, בעלות של בעל המבנה או על הממשלה, בהתאם לנסיבות.ההחלטה ליישם חוק עזר זה לא התקבלה בקלות ראש. בשנים האחרונות אירעו בישראל כמה מקרים מתוקשרים של קריסת מבנים, ביניהם קריסה טראגית של בניין מגורים בעיר סרפסייד ב-2021, שגבתה את חייהם של עשרות בני אדם. תקריות אלו הדגישו את הצורך הדחוף ברגולציה ובפיקוח טוב יותר על תעשיית הבנייה במדינה, כמו גם את הצורך לנקוט בפעולה מהירה כאשר מזוהים מבנים מסוכנים.
מבנה מסוכן בישראל, גידור סביבו ושלט המציין את הריסתו המתוכננת.
מדוע הצורך בהריסת מבנים מסוכנים?
הריסת מבנים מסוכנים בישראל היא צעד הכרחי להבטחת ביטחון הציבור. ישנן מספר סיבות מדוע מבנים אלו מהווים איום על מי שחי ועובד בסביבתם, ומדוע יש להסירם בהקדם האפשרי.
- 1. סכנת קריסה: אחת הסכנות הברורות ביותר הנשקפות מבניינים לא בטוחים היא סכנת התמוטטות. ייתכן שהמבנים הללו נבנו בצורה גרועה, או שהם התדרדרו עם הזמן, מה שהותיר אותם ללא יכולת לתמוך במשקל האנשים והחפצים שבתוכם. כאשר בניין קורס, זה עלול לגרום לפציעה חמורה או מוות למי שנמצא בפנים או בקרבת מקום.
- 2. סכנות אש: סיכון נוסף הנשקף ממבנים מסוכנים הוא הסיכון המוגבר לשריפה. מבנים אלה עשויים להיעדר אוורור מתאים או חיווט חשמלי, מה שהופך אותם מועדים יותר לשריפות. בנוסף, נוכחות של חומרים דליקים או כימיקלים מסוכנים עלולה להגביר את הסיכון לשריפה עוד יותר. במקרה של שריפה, המבנה עלול לקרוס או להפיץ את הלהבות לנכסים סמוכים, לגרום לנזק נרחב ולסכן חיים.
- 3. סיכוני בריאות: לבסוף, מבנים לא בטוחים עלולים להוות סיכון משמעותי לבריאות הציבור. מבנים שהוזנחו או ננטשו עלולים להיות נגועים במזיקים כמו חולדות או תיקנים, העלולים לשאת מחלות ולהוות סיכון לבריאות האדם. בנוסף, נוכחות של עובש או חומרים מזיקים אחרים עלולה לגרום לבעיות נשימה או בעיות בריאותיות אחרות אצל מי שנחשף.
"עניין של בטיחות הציבור": פקידי ממשלה שוקלים
גורמי ממשל בישראל התבטאו על חשיבות הריסת מבנים מסוכנים במדינה. הם הדגישו שזה לא רק עניין של אסתטיקה או ערכי רכוש, אלא עניין של ביטחון הציבור.
שר השיכון והבינוי, יואב גלנט, היה קולני במיוחד בנושא זה. בהודעה לעיתונות הוא הדגיש כי "בטיחות האזרחים שלנו היא בראש סדר העדיפויות שלנו. אנחנו לא יכולים לאפשר לאנשים לגור או לעבוד בבניינים המהווים סיכון לחייהם". גלנט קרא גם להגדלת המימון להריסת מבנים מסוכנים, בטענה שזהו צעד הכרחי ליצירת ישראל בטוחה יותר וניתנת למגורים.גורמים ממשלתיים אחרים הדהדו את התחושות הללו. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הדגיש כי הריסת מבנים מסוכנים היא חלק מכריע במאמצי עירו לשיפור ביטחון הציבור. הוא גם קרא לתושבים לדווח על כל מבנים לא בטוחים שהם עלולים להיתקל בהם, כדי שניתן יהיה לבדוק אותם ועלולים להרוס אותם.ממשלת ישראל נקטה בפעולה לטיפול בבעיית המבנים המסוכנים גם בדרכים אחרות. בשנת 2018 התקבל חוק חדש המאפשר לממשלה לקנוס בעלי מבנים שלא מצליחים לבצע תיקונים או שדרוגים נחוצים בנכסיהם. חוק זה נועד לעודד את בעלי הנכסים לקחת אחריות על מצב הבניינים שלהם ולהבטיח בטיחותם עבור הדיירים.
פקיד ממשלתי נואם על חשיבות חוק העזר החדש.
הגורמים הסביבתיים והכלכליים
להריסת מבנים מסוכנים יכולה להיות השפעות סביבתיות וכלכליות כאחד. מצד אחד, מבנים ישנים עשויים להכיל חומרים מסוכנים כמו אסבסט, שעלולים להשתחרר לאוויר במהלך ההריסה. הדבר עלול להוות סיכון לבריאות התושבים והעובדים הסמוכים. עם זאת, אם ננקטים אמצעי זהירות נאותים, כגון שימוש בציוד מיוחד וביצוע נהלי בטיחות, ניתן למזער את ההשפעה הסביבתית של ההריסה.
מנקודת מבט כלכלית, הריסת מבנים מסוכנים יכולה להיות גם יקרה וגם מועילה. מצד אחד, עלות הריסת בניין יכולה להיות גבוהה, במיוחד אם מדובר במבנה גדול או מורכב. עם זאת, עלות זו גוברת לעתים קרובות על ידי היתרונות הפוטנציאליים של הסרת מבנה מסוכן. לדוגמה, הריסת בניין שנמצא בסכנת קריסה יכולה למנוע תיקונים יקרים ותביעות פוטנציאליות. זה גם יכול לפנות מקום לבנייה חדשה, שיכולות להיות לה יתרונות כלכליים.בנוסף, להריסת מבנים מסוכנים יכולה להיות גם השפעות כלכליות חיוביות על הקהילה הסובבת. לדוגמה, הסרת מבנה כואב עיניים או מסוכן יכולה להעלות את ערכי הנכס ולמשוך עסקים ותושבים חדשים לאזור. זה יכול להשפיע על הכלכלה המקומית, ליצור מקומות עבודה ולעורר צמיחה.עם זאת, יש גם חסרונות פוטנציאליים להריסה. לדוגמה, הריסת מבנים ישנים יכולה לתרום להתפשטות עירונית ולאובדן אדריכלות היסטורית. בנוסף, הריסה עלולה להפריע לקהילה שמסביב, במיוחד אם היא כרוכה ברעש, אבק או תנועה. ככזה, חשוב לפקידי ממשל לשקול היטב את ההשפעות הסביבתיות והכלכליות של ההריסה לפני נקיטת פעולה.איזון בין שימור והתקדמות: משימה עדינה
כאשר מדובר בהריסת מבנים מסוכנים, יש לרוב איזון עדין בין שימור לקידמה. מצד אחד, שימור האדריכלות ההיסטורית והמורשת התרבותית הוא חלק חשוב בשמירה על תחושת זהות וקהילה. מצד שני, קידמה ופיתוח הכרחיים גם לצמיחה כלכלית ולקידום חברתי.
בישראל האיזון הזה יכול להיות מאתגר במיוחד, לאור ההיסטוריה העשירה והמורשת התרבותית המגוונת של המדינה. מבנים ישנים רבים בישראל הם לא רק משמעותיים מבחינה ארכיטקטונית, אלא גם בעלי משמעות תרבותית ודתית חשובה עבור האנשים שגרים בה.במקביל, ישראל גם מתמודדת עם מצוקת דיור, כאשר אנשים רבים נאבקים למצוא דיור בר השגה ובטוח. בהקשר זה, ניתן לראות בהריסת מבנים מסוכנים צעד הכרחי לקראת התמודדות עם משבר זה ושיפור תנאי החיים של כלל הישראלים.כדי למצוא את האיזון הנכון בין שימור לקידמה, חשוב שגורמי ממשל ינקטו גישה ניואנסית לנושא הריסת מבנים מסוכנים. זה עשוי להיות כרוך בעבודה עם קהילות מקומיות כדי לזהות אילו מבנים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, ותעדוף אלה המהווים את הסכנה הגדולה ביותר לביטחון הציבור.זה עשוי להיות כרוך גם בהשקעה בתוכניות ויוזמות המקדמים דיור בר השגה ופיתוח בר קיימא, על מנת ליצור ישראל שוויונית וניתנת למגורים לכולם.
מבנה היסטורי שנשמר בקפידה ליד אתר בנייה חדש.
טיפול במשבר הדיור בישראל באמצעות הריסה?
נושא הריסת המבנים המסוכנים בישראל חורג משיקולי ביטחון הציבור בלבד. זה גם חלק חשוב בטיפול במשבר הדיור המתמשך במדינה. עם ישראלים רבים שנאבקים למצוא דיור בר השגה ובטוח, הריסת מבנים מסוכנים יכולה לסייע בפינוי שטח נחוץ עבור פיתוחי דיור חדשים.
- יצירת מקום לדיור בר השגה: באמצעות הריסת מבנים שכבר אינם בטוחים למגורים, הממשלה יכולה ליצור מקום לפיתוח דיור חדש. זה יכול לעזור להתמודד עם המחסור בדיור בר השגה בישראל, שהוא נושא מרכזי עבור ישראלים רבים. על ידי הפיכת יותר קרקעות לפיתוח, הממשלה יכולה לעודד בנייה של יחידות דיור חדשות בר השגה, שיכולות לסייע בהקלה על משבר הדיור.
- הסרת מכשולים להתפתחות: בנוסף ליצירת שטח נוסף לפיתוח דיור חדש, הריסת מבנים מסוכנים יכולה גם לסייע בהסרת מכשולים לפיתוח. מבנים ישנים רבים בישראל ממוקמים במיקומים מעולים, אך נמצאים במצב מוזנח ולא בטוח למגורים בהם. על ידי הריסת מבנים אלה, הממשלה יכולה לפנות את הדרך לפרויקטי פיתוח חדשים, שיוכלו לעזור להחיות את הקהילות המקומיות ולעורר צמיחה כלכלית.
- קידום פיתוח בר קיימא: לבסוף, הריסת מבנים מסוכנים יכולה לסייע גם בקידום פיתוח בר קיימא בישראל. מבנים ישנים רבים אינם חסכוניים באנרגיה ואינם בנויים לעמוד בפני רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים. על ידי הריסת מבנים אלו והחלפתם במבנים חדשים וחסכוניים באנרגיה, הממשלה יכולה לעזור להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של ישראל ולהפוך את המדינה לעמידה יותר בפני מפגעים סביבתיים.
מסקנה: צעד הכרחי לעתידה של ישראל
הריסת מבנים מסוכנים בישראל היא צעד הכרחי לעתיד המדינה. זה לא רק עניין של ביטחון הציבור, אלא גם חלק חשוב בטיפול במשבר הדיור בישראל ובקידום פיתוח בר קיימא. כפי שראינו, ישנן סיבות רבות לכך שהריסת מבנים מסוכנים כה חשובה לעתידה של ישראל.
- הבטחת ביטחון הציבור: בראש ובראשונה, הריסת מבנים מסוכנים נחוצה כדי להבטיח את בטחון הציבור. מבנים שאינם תקינים מבחינה מבנית או בסכנת קריסה מהווים סיכון משמעותי לאנשים החיים ועובדים בהם, כמו גם לקהילה שמסביב. באמצעות הריסת מבנים אלו, הממשלה יכולה לסייע במניעת תאונות ולהגן על הציבור.
- יצירת מקום לפיתוח חדש: בנוסף להבטחת ביטחון הציבור, הריסת מבנים מסוכנים יכולה גם ליצור מקום לפיתוח חדש. כפי שראינו, מבנים ישנים רבים בישראל ממוקמים במיקומים מובחרים, אך נמצאים במצב מוזנח ולא בטוח למגורים בהם. על ידי הריסת מבנים אלה, הממשלה יכולה לפנות את הדרך לפרויקטי פיתוח חדשים, שיוכלו לעזור להחיות את הקהילות המקומיות. לעורר צמיחה כלכלית.
- קידום פיתוח בר קיימא: לבסוף, הריסת מבנים מסוכנים יכולה לסייע גם בקידום פיתוח בר קיימא בישראל. מבנים ישנים רבים אינם חסכוניים באנרגיה ואינם בנויים לעמוד בפני רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים. על ידי הריסת מבנים אלו והחלפתם במבנים חדשים וחסכוניים באנרגיה, הממשלה יכולה לעזור להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של ישראל ולהפוך את המדינה לעמידה יותר בפני מפגעים סביבתיים.
צוות בנייה שעובד על הריסת בניין מסוכן, עם כיסוי ציטוט של תושב המקום המביע הקלה ואופטימיות לעתיד.
חוק עזר להריסת מבנים מסוכנים בישראל:
| סוג בנייה | עידן הבנייה | עלות הריסה (ILS) | עלות בנייה מחדש (ILS) |
|---|---|---|---|
| מגורים | מעל 15 שנים | 200,000 | 1,000,000 |
| מסחרי | מעל 15 שנים | 400,000 | 2,000,000 |
| תעשיתי | מעל 10 שנים | 600,000 | 4,000,000 |
| חינוכית | מעל 10 שנים | 800,000 | 6,000,000 |
חוק העזר להריסת מבנים מסוכנים בישראל הוא צעד הכרחי להבטחת בטחון הציבור ולקידום נהלי בנייה אחראיים, תוך התייחסות למצוקת הדיור במדינה.
חוק העזר החדש בישראל מאפשר הריסת מבנים הנחשבים לא בטוחים. הרשויות המקומיות אחראיות לקבוע אילו מבנים עומדים בקריטריונים להריסה על סמך גורמים כמו גיל, מצב וקרבה למבנים אחרים.
מבנים מסוכנים בישראל מהווים סיכונים כמו קריסה, סכנות שריפות וסיכונים בריאותיים לתושבים ולקהילה הסובבת. הריסה נחוצה כדי להבטיח את ביטחון הציבור ולמנוע תאונות שעלולות לגרום לנזק או לאובדן חיים.
להריסה יכולה להיות השפעות סביבתיות אם משתחררים חומרים מסוכנים, אך אמצעי זהירות נאותים יכולים למזער סיכונים אלו. מנקודת מבט כלכלית, הריסה עשויה לעלות ביוקר, אך היא גם יכולה למנוע תיקונים יקרים, לעורר צמיחה כלכלית ולשפר את ערכי הנכסים בסביבה.
איזון שימור וקידמה מאתגר בישראל בשל ההיסטוריה העשירה והמורשת התרבותית שלה. אמנם חשוב לשמר את האדריכלות ההיסטורית, אך הריסת מבנים מסוכנים נתפסת כהכרחית לצמיחה כלכלית ולטיפול במשבר הדיור. פקידי ממשלה שואפים למצוא גישה ניואנסית המתחשבת בשני הגורמים.
הריסת מבנים מסוכנים יוצרת מקום לפיתוח דיור חדש, ומסייעת להקל על המחסור בדיור בר השגה בישראל. זה גם מסיר מכשולים לפיתוח, מחייה קהילות מקומיות ומקדם פיתוח בר קיימא על ידי החלפת מבנים ישנים בבניינים חסכוניים באנרגיה.
